“פגם לשון הרע” – מה זה? מה הנזקים ואיך להשמר?
חיים ומוות ביד הלשון
מה שמדהים בחיים האלה שדווקא דברים שכביכול חשבנו שהם “בקטנה”, לא ביג דיל, מסתבר שהם ממש אבל ממש ביג דיל. אחד הדברים האלה שיש ביכולתם להשפיע על גורלו של אדם לטוב או לרע הוא כוח הדיבור.
התרגלנו לחשוב שאם מספרים לשון הרע על מישהו, זה משפיע רק על מי שסיפרו עליו ולא על זה שסיפר. אך האמת היא שההיפך הוא הנכון. אותו אדם שמוציא מפיו דיבורים לא טובים על מישהו אחר, או על קבוצת אנשים, למעשה מכניס לתוך חייו תדר לא טוב. אנחנו הרי יודעים שכשאדם חושב מחשבות לא טובות, כל המציאות שלו באותו רגע נצבעת בצבעים לא טובים. למשל כשאתה חושב על משהו מבאס שקרה, אתה מיד נהיה עצוב. הרגש מגיב למחשבה. אותו דבר ואפילו חמור מכך קורה כשאתה אומר דברים לא טובים. כי הדיבור הוא ביטוי מעשי של המחשבה, ולכן לכל דיבור רע יש שורש רע במחשבה. אבל צריך לשים לב להבדל מהותי שקיים בין מחשבה רעה לדיבור רע. בעוד שהמחשבה הרעה יכולה לחלוף ולפנות מקום למחשבה טובה, כשמדברים רע אנחנו ממש בוראים מציאות רוחנית בעולם שנשארת גם כשכבר מדברים טוב ושוכחים מהדיבור הרע. אותה מציאות רוחנית רעה שבכוחה להזיק בצורה נוראית, פוגעת בשלושה גורמים: בזה שסיפר לשון הרע, בזה שהלשון הרע סופר עליו, וזה ששמע את לשון הרע. והפגיעה היא בסדר יורד, כלומר זה שדיבר לשון הרע הוא הנפגע הראשי, זה שדיברו עליו הוא הנפגע המשני, וזה ששמע את לשון הרע גם נפגע אבל פחות.
אבל מה בדיוק נכנס להגדרה של לשון הרע? די ברור לנו שלהפיץ שקרים על מישהו מאחורי גבו זה לשון הרע. וגם כמובן לקלל מישהו או לצחוק עליו מאחורי גבו. אבל אולי יפתיע אותך לדעת שלספר על מישהו מאחורי גבו דברים לא סימפטיים שאתה יודע שהם נכונים זה גם נחשב כלשון הרע. למעשה אפשר להגדיר את העבירה הרוחנית הזאת ככל דבר גנאי או לכלוך שנאמר על מישהו מאחורי גבו, גם אם הוא נכון.
חשוב לסייג, שכמובן הדברים לא אמורים במצבים מסוימים מאוד בהם מותר להגיד גנאי על מישהו, כמו במתן עדות אמיתית בבית משפט, או כדי להזהיר מישהו מפני מישהו וכיו”ב. אנחנו ניגע במצבים המיוחדים והסייגים יותר מאוחר. קודם כל חשוב ללמוד ממה להשמר, כי העבירה הזו הרבה יותר חמורה ממה שרוב האנשים נוטים לחשוב.
מאוד יעזור לנו, על מנת להמנע מהפגם הזה, לחשוב פעמיים לפני משוציאים מהפה שלנו משהו על מישהו. לעצור ולחשוב – האם אלה דיבורי גנאי? האם יש בהם משהו שעלול אולי להכפיש את שמו של זה שמדברים עליו באזניי זה שמדברים איתו? ושוב – זה לא משנה אם הדברים נכונים או לא! זה נשמע לנו קצת הזוי, הרי למה שלא נוכל לדבר על מישהו דברים אמיתיים ונכונים גם אם יש בהם גנאי? אבל המציאות היא שכל דבר רע שמוציאים מהפה, כל דבר שצובע את שמו של מישהו באופן שלילי, הוא לשון הרע, ומייצר תדר לא טוב בעולם שנדבק בכל המעורבים בדבר. ההרגל הזה של לחשוב על מה שאנחנו רוצים להגיד לפני שהוא נאמר הוא הרגל נהדר שעוזר לנו להיות אנשים פחות אימפולסיביים וחייתיים שמונעים על ידי היצר. למעשה אנחנו לוקחים שליטה על חיינו, ועל המציאות שאנחנו רוצים לברוא בעולם. כי העולם הוא גלגל, מה שאתה שולח החוצה, חוזר אליך מתישהו. תמיד.
אבל כמו בכל תרגול רוחני, במיוחד בכזה שדורש התגברות על הרגל מגונה כמו לשון הרע, זה לוקח זמן, ויש הרבה מהמורות בדרך. אבל צעד ראשון בכיוון הנכון בתיקון המידה הזו של פגם הדיבור, הוא להחליט על השינוי הזה. להאמין שזה אפשרי, שאפשר לשנות הרגלים, ובכוח הרצון והאמונה אנחנו יכולים להפוך את עצמנו ואת חיינו לטובים יותר. לחיים שמכוונים לעשות טוב לאחרים ולשפר את חייהם, במקום לפגוע ולהזיק להם.
